הפ"ב 32425-06-16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לביטול פסק בוררות. המבקשת, רוית, טענה כי הליך הבוררות פסול בשל זיוף חתימתה על הסכם, וכי הבורר לא בחן כראוי סוגיות מסוימות. עם זאת, בית המשפט מצא כי רוית לא העלתה טענות אלה בבקשתה הראשונית ואף עתרה למינוי הבורר בעצמה. בית המשפט הסכים עם קביעת הבורר כי טענותיה של רוית בדבר הזיוף לא השפיעו על תוקף חובתה כלפי השותפות, ואף לא הצדיקו את ביטול פסק הבוררות. עוד קבע בית המשפט כי החלטת הבורר שלא לבחון היבטים פיננסיים מסוימים בתיק, לרבות מס ערך מוסף, אינה מהווה עילה לביטול, מה גם שהפרויקט נוהל באופן לא רשמי על ידי כל הצדדים המעורבים. בית המשפט ציין כי הבורר ביסס את ממצאיו על ראיות אחרות שהוצגו, ורוית לא נמנעה מלהוכיח אף אחת מטענותיה. בנוסף, נדחו גם טענותיה החדשות של רוית בדבר הוכחת זכויותיה בחלקת קרקע מסוימת, שכן הן לא הועלו קודם לכן. בסיכומו של דבר, אישר בית המשפט את פסק הבוררות ודחה את בקשתה של רוית, ובחר שלא לפסוק הוצאות למשיבה בשל חוסר שביעות רצון ממנהגי המיסוי של העסק. פסק דין זה מחזק את עצמאותם של הליכי הבוררות ואת הרף הגבוה לביטול פסקי בוררות, תוך הדגשת חשיבות ההקפדה על חוקי המס.