רמ"ש 57182-11-16

תקציר

מדובר בסכסוך בין בני זוג לשעבר על מכירת דירה שבבעלותם המשותפת לאחר גירושיהם בשנת 2014. בית המשפט לענייני משפחה באשדוד הורה למכור את הדירה לכל המרבה במחיר והתמורה התחלקה שווה בשווה בין הצדדים. ההחלטה הראשונית אפשרה לצדדים לנסות מכירה פרטית למשך חצי שנה, ואם לא יצליחו, עורכי דינם ימונו ככונסי נכסים לניהול המכירה. חילוקי דעות וחוסר שיתוף פעולה בין כונסי הנכסים הובילו את בית המשפט למנות כונס נכסים חיצוני באוקטובר 2016, ובכך ביטל את מינוי עורכי הדין של הצדדים. אחת המחלוקות המרכזיות נגעה למימוש זכותו הנטענת של המבקש לרכוש את חלקו של המשיב בדירה במחיר נקוב. המבקש טען כי המשיב הסכים למכור את הדירה כולה לגיסו, ובכך הקנה למבקש זכות סירוב ראשונה במחיר המוסכם. עם זאת, בית המשפט קבע כי לשני הצדדים זכות שווה להשתתף בתמחור וזכות הסירוב הראשונה של המבקש אינה חלה ללא הליך מכרז מסודר. המבקש ערער על החלטה זו, אך בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה והסכים עם בית המשפט לענייני משפחה כי כונסי הנכסים לא שיתפו פעולה באופן אפקטיבי ויש צורך בכונס נכסים חיצוני. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי הבהיר את מימוש זכות הסירוב הראשונה, וקבע כי המבקשת תוכל להשוות את הצעתה להצעה הגבוהה ביותר רק אם תשתתף בהליך המכרז. פסק הדין גם פסק הוצאות משפט למשיב. ההחלטה חיזקה את הזכויות הקנייניות של הצדדים והדגישה את הצורך בהליך הוגן, שיבטיח כי הדירה תימכר במחיר הגבוה ביותר.