בג"צ 2412/23

תקציר

בפסק הדין בחן בית המשפט האם תיקון מס' 12 לחוק יסוד: הממשלה מהווה ניצול לרעה של סמכות מכוננת בשל מטרתו האישית לכאורה להגן על ראש הממשלה המכהן מפני הכרזה על נבצר. השופטים בחנו את הליך החקיקה, העיתוי ותחולתו המיידית של התיקון. למרות שהתיקון נוסח בלשון כללית, בית המשפט מצא כי מטרתו האישית המונחת ביסודו היא להשפיע על אדם ספציפי, קרי ראש הממשלה נתניהו, בתוך הליכים משפטיים מתמשכים ועתירות פוטנציאליות לנבצרות. אף שהתיקון סיפק מסגרת מפורטת לנבצרות, השפעתו המיידית, חקיקתו החפוזה והקשר לעניינים משפטיים תלויים ועומדים חשפו כוונה אישית. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי התיקון אכן נכשל במבחני הכלליות וההצדקה הנדרשים לנורמה חוקתית, והביא להחלטה לדחות את תחולתו לקדנציה הבאה בכנסת. חלק מהשופטים התנגדו, טענו להקפדה יתרה על מסגרות חקיקה פורמליות והטילו ספק בתפקידה של הרשות השופטת בהערכת התכליות העומדות מאחורי המעשים המכוננים. הם הדגישו את הצורך בריסון האקטיביזם השיפוטי בעניינים חוקתיים והדגישו את הביקורת המקבילה על מהות התיקון והרציונל שלו. דעת הרוב ביקשה להתמודד עם הכרסום בכיבוד חוקי היסוד ולמתן את השימוש לרעה בתיקוני חוקה לרווחים אישיים או פוליטיים מיידיים, תוך הדגשת הצורך בנורמות כלליות יציבות במרקם החוקתי.