ע"א 8236/09

תקציר

תושב ישראל נפצע בתאונת דרכים ברצועת עזה בשנת 2003 ותבע חברת ביטוח פלסטינית שלא הכחישה את אחריותה. חברת הביטוח טענה כי הדין החל על התאונה מגביל את סכום הפיצוי הנמוך מהדין הישראלי וכי אין לחייב אותה לשלם את הפיצוי הגבוה יותר הקבוע בחוק הישראלי. בית המשפט המחוזי קבע כי הדין החל אינו משפיע על הערכת הפיצויים וכי חברת הביטוח אחראית לסכום הנתבע. חברת הביטוח ערערה וטענה כי בתי המשפט של הרשות הפלסטינית משתמשים באמות מידה שונות, כגון השכר הממוצע בשטחים וגיל פרישה של 60, וכי יש להתחשב בהם. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור והסכים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השופטים קבעו כי הנתונים השונים שהציגה חברת הביטוח משקפים הנחות עובדתיות של בתי המשפט הפלסטיניים ואינם מהווים הבדל בדין. הם קבעו כי גם על פי הדין החל על התאונה, תושב ישראל זכאי לפיצויים על בסיס השכר הממוצע ושיעור ההיוון בישראל, שכן אלה התבססו על ממצאים עובדתיים שנגזרו ממקום מגוריו של הנפגע. בית המשפט דחה גם את טענות חברת הביטוח בנוגע לשיעורי הפרמיה וניכויי המס. בעקבות זאת נדחה הערעור, וחברת הביטוח חויבה לשלם לנפגע שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.