סע"ש 18105-03-20

תקציר

פסק הדין מקבל את שתי הבקשות המחייבות כל צד להפקיד ערבות על מנת להבטיח את הוצאותיו של הצד השני. שתי הבקשות הוגשו בעקבות תביעות שהגיש כל צד נגד הצד השני; התובע והנתבע שכנגד (להלן המבקש) טענו כי הנתבע והתובע שכנגד (להלן החברה) לא שילמו את פיצויי הפיטורים שלו, ואילו החברה תבעה את המבקש שכנגד בגין נזקים שנגרמו לו לכאורה עקב ניהולו הכושל את החברה. המבקש ביקש לחייב את החברה להפקיד ערבות לכיסוי הוצאות המשפט, בטענה שהחברה אינה סולבנטית – טענה שהחברה דחתה. בית המשפט בחן את הנתונים הכספיים שהציגו הצדדים וקבע כי החברה לא הוכיחה די הצורך את איתנותה הפיננסית כדי לכסות את הוצאותיו של המבקש אם התביעה נגדו תצליח. הימנעותה של החברה מלהציג מידע פיננסי מפורט, למרות שניתנה לה האפשרות לעשות כן, לצד דרישתה לרשום ערבות בהליך נפרד בבית המשפט המחוזי, הביאו את בית המשפט לקבל את בקשת המבקש. בקשת החברה לחייב את המבקש להפקיד ערבות נענתה אף היא. בית המשפט ציין כי בעוד המבקש הוא אזרח ישראלי, הוא שוהה בחו"ל ולא גילה נכסים כלשהם בישראל, מה שמוביל לחזקה כי החברה תתקשה להחזיר את הוצאותיה אם תביעתו של המבקש תיכשל. מצבו הכלכלי של המבקש, לרבות בעלותו על מטוס פרטי ומעורבותו לכאורה במספר חברות אירופיות, לא הוכח די הצורך כדי להפיג חשש זה. יתר על כן, בית המשפט לא יכול היה לקבוע בוודאות כי תביעתו של המבקש נגד החברה הייתה ראויה לשבח או קנטרנית. לפיכך, שתי הבקשות לחייב הפקדת ערבות התקבלו. החברה חויבה להפקיד ערבות בסך 15,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקש, והמבקש חויב להפקיד ערבות בסכום זהה להבטחת הוצאות החברה, הן עד ליום 1.3.2022 והן לעמוד בפני דחיית תביעותיהם. כל צד היה אחראי גם לשאת בהוצאותיו.