ת"א 70074-03-23

תקציר

השופט דחה את בקשת החברה לבטל את פסק הבוררות והחליט לאשר את פסק הבוררות. השופטת טענה כי מרבית טענות החברה חסרות שחר: ראשית, באשר לטענת החברה כי הבורר התעלם מהודאת המשיב, קבעה השופטת כי המסמך המדובר אינו מהווה הודאה והחברה לא הציגה אותו ככזה במהלך הבוררות. שנית, החברה טענה כי הבורר חרג מסמכותו בכך שהכריע בשאלת הפיצויים שלא הוגשו בכתבי הטענות, אולם השופט ציין כי החברה עצמה היא זו שדרשה לדון בסכסוך הכספי ואף שיתפה פעולה בהליך, ולכן היא אינה יכולה לטעון בדיעבד לחוסר סמכות. שלישית, באשר לטענת החברה כי הבורר לא נתן הזדמנות לאחד מעדי החברה להציג את תצהירו, הסבירה השופטת כי החלטת הבורר שלא להתייחס לתצהיר אינה מהווה הפרה של כללי הצדק הטבעי, מה גם שהחברה לא ביקשה מהבורר לבסס עליה את פסק דינו. רביעית, החברה טענה כי הבורר לא הכריע באפשרויות המשיבים להפחתת נזקיהם וכי החלטתו נוגדת את תקנת הציבור, אולם השופט קבע כי הבורר אכן הכריע בסוגיה זו ונתן לה משקל כספי ממשי, ולכן אין עילת ביטול. לבסוף, באשר לטענה כי הבורר מחק את תביעת הקנשט על דחייתה, הסבירה השופטת כי תביעה שנזנחה נמחקת בדרך כלל, ובכל מקרה אין זו עילה לביטול פסק הבוררות.