ע"א 160/76

תקציר

שני ערעורים הוגשו על אותו פסק דין של בית המשפט המחוזי בנוגע למכירת דירה. הערעור הראשון הוגש על ידי המוכר, שביקש להתחמק מחובתו לאכוף את ההסכם. הערר השני הוגש על ידי הרוכש, בהתנגדותו להתחייבותו לשלם את תוספת ההצמדה על יתרת מחיר הדירה. ערעורו של המוכר נדחה מאחר שבית המשפט מצא כי הקונה לא פעל שלא כדין, והמוכר אישר את מזכר ההבנות. לפיכך, המוכר היה חייב למסור את הדירה ולרשום אותה על שם הקונה. באשר לערעור של הרוכש, קבע בית המשפט כי הוספת ההצמדה למחיר הנותר אינה מוצדקת. פרשנותה של השופטת לפסקי דין קודמים בנושא הוצגה באופן מטעה ולא הביאה בחשבון את התנהגותו התמימה של הרוכש או את היעדר תניית ההצמדה בחוזה. בית המשפט קבע כי הצמדת המחיר למדד כלשהו אינה תנאי סביר להטיל, וצעד כה מרחיק לכת יזכה את המעוול. לפיכך, תיקן בית המשפט את פסק הדין כך שהסיר את דרישת ההצמדה ובמקומה הורה למוכר לשלם את הוצאות הקונה. השופט כהן הסכים עם תוצאה זו, אך הביע הסתייגות מהפסיקות הקודמות בנושא. גם השופט מני הסכים עם ההחלטה.