פש"ר 631/01

תקציר

הנאמן והנושה מצויים בסכסוך על תביעת חוב הקשורה להליכי פשיטת רגל. הנושה, שהחמיץ את המועד האחרון להגשת תביעות חוב, ערער על החלטת הנאמן לקבל באופן חלקי ולדחות חלקית את בקשתם להארכת מועד. החלטת הנאמן התבססה על כך שבסמכותו לדחות או לקבל את בקשת ההארכה באופן חלקי או בתנאים. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנמקתו של הנאמן אינה עולה בקנה אחד עם החוק ועם פסיקות קודמות. השופט קבע כי היה על הנאמן לקבל החלטה בלתי מותנית בבקשת הארכה והחלטה נפרדת בתביעת החוב עצמה. בית המשפט מתח ביקורת על גישתו של הנאמן, שעלולה לפגוע בנושים אחרים שהגישו את תביעותיהם במועד. עוד ציין בית המשפט כי קביעתו המותנית של הנאמן שללה מהחייב ומנושים אחרים את זכותם לערער על החלטת ההארכה. לפיכך, בית המשפט הורה לנאמן לקבל החלטה ללא תנאי בבקשת הארכה ובטענת החוב בתוך 30 יום, בהתאם לחוקים החלים ולפסיקות קודמות. אין לדון בהחלטה ויש לבסס אותה לגופה של תביעת החוב.