בד"מ 31/09

תקציר

הכרעת הדין דנה בחומרת מעשיו של הנאשם, ומציינת כי הם מציירים תמונה עגומה ואינם מעידה חד פעמית, שכן הוא הורשע פעמיים בעבר במעשים בלתי ראויים דומים. חוסר החרטה וההכחשה המתמשכת של הנאשם, כמו גם נסיבותיו האישיות, אינם נחשבים עילה מספקת למתן אזהרה בלבד. מודגשת מטרת ההליך המשמעתי והצורך לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין. בעוד בית המשפט מכיר בחומרת מעשיו של הנאשם, הוא סבור כי השעיה של שלוש שנים, כפי שהתבקש, תהיה מופרזת ואינה עולה בקנה אחד עם העונשים שניתנו במקרים קודמים. פסק הדין מצטט מספר מקרים קודמים כדי להדגים את מדיניות הענישה הראויה, תוך הדגשה כי השעיה בפועל משמשת אמצעי עיקרי. בית הדין שואף לאזן בין ענישה מרתיעה לבין שמירה על שוויון בהליך המשמעתי. בסופו של דבר, נגזר על הנאשם עונש השעיה בפועל של 18 חודשים ושנתיים מאסר על תנאי, לצד קנסות כספיים. החלטה זו התקבלה ברוב קולות, כאשר דעה אחת מתנגדת תומכת בהשעיה בפועל של שלוש שנים.