על"ע 8/81

תקציר

במקרה בו היה מעורב המשיב בעל מס' 8/81, הרשיעו אותו תחילה בתי הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין בשל סעיף שיוחס לו, אך לא הוטל עליו עונש לפי סעיף 69(1) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. הן המערער והן המשיב ערערו על ההחלטה, תוך התמקדות במידת ההוכחה הנדרשת ובשאלה האם ניתן להעמיד לדין משמעתי עורך דין בגין התנהגות שאינה מקצועית. בית המשפט העליון הבהיר כי ההוכחה הנדרשת בתיקי משמעת היא בין אמות מידה אזרחיות לפליליות. בית המשפט קבע כי מעשים בלתי ראויים הפוגעים בכבודו של עורך דין חורגים מעבר לפעילות מקצועית. התיק נסב סביב מאמר שנוי במחלוקת של המערער, המכיל כינויי גנאי כלפי נשיאות המדינה. למרות שבעל הכחיש שחיבר את כל החלקים השנויים במחלוקת, בית הדין הארצי למשמעת מצא אותו אשם, תוך שהוא מצטט ראיות מספיקות נגדו, אם כי בתחילה לא נקבע עונש בשל חוסר ודאות בהגדרת גבולות ההתנהגות הרחבים יותר של עורכי הדין. בסופו של דבר קבע בית הדין כי למרות שלא פעל בזדון, מעשיו של בעל היו חמורים דיים כדי להצדיק משמעת. בכך ביטלו את הקלות של בית הדין הארצי למשמעת והוציאו נזיפה, תוך הדגשת חשיבות השמירה על כבוד המקצוע.