ע"א 10701/05

תקציר

במקרה דנן, המערערת מס' 1, צעירה בת 21 שנפצעה בתאונת דרכים, תבעה פיצויים לאחר שנהג הרכב נמלט. בית המשפט המחוזי קבע את נכותה האורתופדית והאסתטית בשיעור משוקלל של 64.3%, אך קבע את נכותה התפקודית על 58%. בסיס השכר שלה חושב לפי 5,000 שקל בחודש, תוך שקלול השכלתה, המוטיבציה שלה ופוטנציאל העבודה העתידי שלה למרות הפציעות. בית המשפט הניח שהיא תתחיל לעבוד בשנת 2010, ותמשיך לעבוד עד גיל 65. הפיצויים שנפסקו כללו 50,000 ₪ כל אחת למערערת ולאמה בגין סיוע בעבר, סיוע עתידי בסך 1,200 ₪ לחודש עד גיל 77, וסכומים נוספים בגין נסיעות, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. בעלה קיבל 3,000 שקל עבור הוצאות נסיעה. בית המשפט גם חייב לנכות מהפיצויים את תגמולי המוסד לביטוח לאומי. בערעור אישר בית המשפט את בסיס השכר ואת שיעור הנכות התפקודית, אך הגדיל את הפיצוי, הוסיף 200 אלף שקל על אובדן פוטנציאל השתכרות לפני 2010 והתאים את הנחות הפרישה לגיל 67. סוגיה משנית נגעה לניכוי הטבות המל"ל, שנועדו בתחילה להצמדה בלבד, אך בית המשפט הסכים שהן צריכות לכלול ריבית, המשקפת עיכוב בתשלומים. הערעור והערעור שכנגד נדחו באופן חלקי, כאשר כל צד נשא בהוצאותיו. לפסק דין זה הצטרפו השופט א' גרוניס והשופט ס' ג'ובראן, תחת המשנה לנשיא א' ריבלין, ביום 16.7.07.