ע"א 83/81

תקציר

המערערת מכרה נכסים מסוימים לחברה שהקימה וקיבלה מניות בתמורה. זמן קצר לאחר מכן, התכוונה החברה להקצות מניות לחברה אחרת, תוך הפחתת מניות המערערת מתחת ל-90%. המשיב חייב את המערערת במס רווחי הון, והמערערת ערערה בטענה כי מיד לאחר המכירה היא החזיקה למעלה מ-90% ממניות החברה וכי עליה ליהנות מפטור ממס לפי סעיף 95(א) לפקודת מס הכנסה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, תוך שהוא משתמש בסעיף 86(א) לפקודה, המאפשר לבית המשפט להתעלם מעסקאות מלאכותיות שמטרתן התחמקות ממס מיוזמתו. בית המשפט העליון קבע כי שגה בית המשפט קמא בכך שהחיל את סעיף 86(א) מבלי שנתן למערערת הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיה. בנוסף, בית המשפט לא היה צריך לפרש את סעיף 95(א) באופן רחב, שכן כוונת המחוקק הייתה לפטור מכירות אמיתיות. המילה "מיד" בסעיף צריכה להילקח פשוטו כמשמעו, וכוח ההצבעה צריך להיקבע על סמך רישומי החברה. מאחר שפקיד השומה לא הפעיל את שיקול דעתו לפי סעיף 86(א), ובית המשפט לא יכול היה להפעילו ללא תשתית עובדתית ראויה, יש לקבל את הערעור. המשיב חויב לתקן את שומת המערערת לשנת המס 1977 ולשלם 1,500 ₪ שכר טרחת עורך דין.