בג"צ 2503/05

תקציר

העותר, אזרח אוקראיני שאינו ממוצא יהודי, ביקש לקבל מעמד עולה בישראל מכוח סעיף 4א לחוק השבות. סעיף זה מרחיב את זכות השיבה לילדו של יהודי. אמה של העותרת נישאה לגבר יהודי, אלכסנדר, שלא היה אביה הביולוגי, אך נרשם כאביה ברשויות האוקראיניות, לבקשת אמה. מאוחר יותר עלה אלכסנדר לישראל, ואילו העותרת הגיעה בנפרד באשרת תייר, וביקשה לשנות את מעמדה. אולם, לאחר שהכחיש אלכסנדר את אבהותו וציין כי הרישום היה שגוי, דחה המשיב, משרד הפנים, את בקשת העותר. העותרת טענה כי יש לראות בה ילדה מאומצת של אלכסנדר ולכן זכאית למעמד של עולה. בית המשפט בחן את הנושא והגיע למסקנה כי העותרת לא אומצה וכי רישום האבהות אינו משקף את המציאות המצב. נפסק כי רישום שאינו תואם את מצב הדברים בפועל אינו יכול להקנות זכאות לפי סעיף 4א. תכליתו של חוק השבות, שמירה על אחדות המשפחה, אינה משתרעת על יחסים פיקטיביים או פורמאליים. לפיכך, החלטת המשיב נמצאה סבירה, והעתירה למעמד עולה נדחתה. דחייה זו לא מנעה מהעותר להגיש בקשה למעמד מטעמים הומניטריים. השופטת ביניש והשופטת פרוקצ'יה הסכימו עם פסק הדין שניתן על ידי הנשיא א' ברק.