ת"מ 115/09

תקציר

מדובר בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד עיריית ראשון לציון בגין גביית דמי חניה שלא כדין. העירייה הודיעה על הפסקת הגבייה האמורה, ומכאן שפסק הדין נוגע אך ורק לגמול שכר טרחת המבקש ושכר טרחת עורך דינו של המבקש. המבקש טען כי האגרות נגבו שלא כדין בשני אופנים: בשבתות ובחגים, ובתעריף קבוע ללא קשר לזמן החניה. העירייה טענה כי החניון הוא בבעלות פרטית וכי הם יזמו את תהליך תיקון חוק העזר המסדיר את גביית דמי החניה. השופטת בחנה את השיקולים לפסיקת שכר לפי חוק תובענות ייצוגיות, הכוללים את הטרחה והסיכון הנגרמים למבקש ולעורך דינו, טובת ההנאה שהובאה לחברי הקבוצה הייצוגית, חשיבותו הציבורית של התיק ואופן ניהול ההליך. השופט הגיע למסקנה כי התועלת לציבור היא הפסקת הגבייה הבלתי חוקית, וכי שיקולי ההכוונה הציבורית חשובים פחות במקרה זה, שכן העירייה כבר יזמה את הליך התיקון. למבקש ולעורך דינו נפסקו 10,000 ש"ח ו-40,000 ש"ח בהתאמה, שניהם סכומים כולל מע"מ, שישויכו להפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד לתשלום המלא.