ע"ע 239/07
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
בית המשפט החליט לדחות את הערעור על פסק דין קודם בעניין תביעת המערערת להגדלת תקופת השירות ושיעור הגמלה בעת הפרישה מטעמי בריאות. פסק דינו של בית הדין האזורי נמצא מבוסס היטב בפרשנותו לחוקים ולתקנות הרלוונטיים. המערער טען כי הוראות מסוימות בתקנות שירות המדינה אינן מחייבות מבחינה משפטית, אך בית המשפט קבע כי הוראות אלה הן מינהליות באופיין ונחזות כדין, והמערער לא הביא ראיות מספיקות לסתור את חוקיותן. זאת ועוד, טענה המערערת כי החלטות וחוזרים מסוימים של הממשלה שינו את הקריטריונים להארכת תקופת השירות, אך בית המשפט מצא כי מסמכים אלה נועדו לאכוף את ההוראות הקיימות בלשכת רואי החשבון ואינם דורשים אישור של הכנסת. בית המשפט הדגיש כי חריגות מהנהלים המקובלים בעבר אינן מצדיקות סטיות נוספות וכי הזכאות לתשלום פנסיה נקבעת על פי החוקים והנהלים הקיימים בעת הפרישה. מאחר שבקשת המערערת להארכת תקופת השירות מטעמי בריאות לא עמדה בקריטריונים הנדרשים, קיבל בית המשפט את החלטת נציבות שירות המדינה ודחה את הערעור מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.
חקיקה מקושרת
ע"ע 239/07 גילה בר-נר נ' נציב שירות המדינה, עבודה ארצי (13.11.2008)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.