ע"א 1456/22

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף: ע"א 1456/22 איברהים עג'מי נ' וואחת אל סאלם נווה שלום ואח'** ### 1. מבוא ורקע דיוני החלטה זו ניתנה על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, מפי כבוד השופט ע' גרוסקופף, במסגרת ע"א 1456/22. הערעור הוגש על ידי המערער, איברהים עג'מי, נגד המשיבים: ועד מקומי נווה שלום (וואחת אל סאלם נווה שלום), איאס שביטה ואיברהים חטיב. ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט עודד שחם) מיום 29.12.2021, אשר ניתן במסגרת ת"א 48984-07-16. ### 2. תמצית ההחלטה בית המשפט העליון נדרש לבחון את התקדמות המגעים בין הצדדים לצורך הגעה לפשרה. על יסוד הודעות שהגישו הצדדים לתיק בית המשפט, נקבע כי הפערים בין עמדותיהם של בעלי הדין בעת הזו הם ניכרים ומשמעותיים. כפועל יוצא מכך, קבע השופט גרוסקופף כי אין תועלת מעשית בהמשך הניסיונות להוביל את הצדדים למתווה של פשרה מוסכמת, וכי אין מנוס ממתן הכרעה שיפוטית לגופו של הערעור. ### 3. עקרונות משפטיים ודיוניים מתוך החלטה קצרה זו עולים מספר עקרונות משפטיים ודיוניים מנחים בניהול הליכי ערעור בערכאה העליונה: * **האיזון בין חתירה לפשרה לבין חובת ההכרעה השיפוטית:** מערכת המשפט מעודדת דרכים חלופיות ליישוב סכסוכים וחתירה להסכמות פשרה, בפרט בשלב הערעור. עם זאת, החלטה זו מבהירה כי זכות הגישה לערכאות וחובת המערכת השיפוטית להכריע בסכסוכים גוברות כאשר מתברר כי קיים מבוי סתום (impasse) והפערים בין הצדדים אינם ניתנים לגישור. * **יעילות דיונית ומניעת סחבת:** בית המשפט מחויב לניהול יעיל של משאבי השיפוט וזמנם של בעלי הדין. המשך ניסיונות פשרה עקרים כאשר "הפערים ניכרים" מהווה בזבוז משאבים שיפוטיים ומביא לעיכוב מיותר של ההליך. על כן, זיהוי נקודת האל-חזור שבה יש לחדול ממאמצי הפשרה ולעבור למסלול של הכרעה שיפוטית הוא כלי ניהולי חיוני בידי השופט. * **פיקוח שיפוטי פעיל על התקדמות המשא ומתן:** החלטת בית המשפט נשענת באופן ישיר על "הודעות הצדדים". הדבר מדגים את הגישה הדיונית הפעילה (Judicial Case Management), לפיה בית המשפט אינו ממתין באופן פסיבי, אלא עוקב באופן שוטף אחר דיווחי הצדדים ומנווט את ההליך בהתאם למצב המגעים בפועל. ### 4. היבטים של חדשנות משפטית אף שמדובר בהחלטה דיונית קצרה, החדשנות הגלומה בה (ובפרקטיקה שהיא מייצגת) מתבטאת בגישה ריאליסטית ותכליתית של ערכאת הערעור. בית המשפט נמנע מלכפות על הצדדים הליכי גישור או הידברות ממושכים ומאולצים כאשר התשתית העובדתית והמשפטית מראה כי אין היתכנות לפשרה. החלטה זו משקפת מדיניות שיפוטית השואפת לחסוך בעלויות וזמן עבור הצדדים, תוך מעבר מהיר וישיר למתן פסק דין מכריע בערעור ברגע שהתברר כי מיצו את אפיקי ההידברות.