ת"א 56938-12-19

תקציר

עיקר התביעה במקרה זה נסובה סביב עסקת מקרקעין, בה התמהמהו הרוכשים בביצוע תשלומים כאמור בהסכם. ההסכם כלל מנגנון פיצוי כללי על הפרות יסודיות, לצד מנגנונים ספציפיים לאיחור בתשלומים ואיחור במסירת החזקה. המוכרת טוענת כי עיכובי הרוכשים מהווים הפרה יסודית, המזכה אותה בפיצוי הכללי. עם זאת, השופט קובע כי חל מנגנון הפיצוי הספציפי בגין פיגורים בתשלומים. כמו כן, המוכרת אינה זוכה לסעד כלשהו משום שהיא ניכתה את הפיצוי הכללי מהתשלום הסופי מבלי ליידע את הרוכשים במפורש, ובכך פעלה בחוסר תום לב. בתביעה שכנגד נטען כי המוכר הפר את ההסכם בכך שלא העביר חזקה ומסמכים חוקיים עם קבלת התשלום האחרון, לא הוציא חשבוניות מס במועד ומסר מידע מטעה אודות השימוש של הצד השלישי בנכס הנמכר. השופטת דוחה טענות אלה וקובעת כי המוכר פעל בהתאם להסכם וכי הרוכשים לא ביצעו בדיקת נאותות. לסיכום, הן התביעה והן התביעה שכנגד נדחות, וכל צד אחראי להוצאותיו. פסק הדין ניתן לערעור בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתוך 60 יום.