ת"ק 39793-02-21

תקציר

השופט פסק לטובת התובעים בסכסוך על איחור במסירת דירה. התובעים רכשו דירה מהנתבעת, אך הנתבעת לא מסרה אותה עד למועד המוסכם, ולא הייתה הצדקה לעיכוב. על פי החוק, הדירה הייתה אמורה להימסר בתוך תקופת חסד של חודשיים לאחר המועד המוסכם, אך זה לא קרה. התובעים טענו כי הדירה לא הייתה מוכנה גם לאחר תום תקופת החסד, וטענות הנתבע כי העיכוב נבע מאי תשלום וחסרות ערבויות אינן מבוססות. בית המשפט תמך בעמדת התובעים, מצא את גרסתם לאירועים עקבית והגיונית, וקבע כי לנתבעת אין זכות לעכב את הדירה עד להשבת הערבויות. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת הנתבעת כי מגפת הקורונה גרמה לעיכוב, שכן הנתבע הצהיר בעבר כי הדירה מוכנה למסירה. השופט הורה לנתבעת לשלם לתובעים 22,950 שקל כפיצוי בגין האיחור, שיחושבו על בסיס שכר דירה דומה, כפול 1.5 לשלושת החודשים הראשונים, ו-2,000 שקל הוצאות משפט בתוך 20 יום. לנאשם יש זכות לבקש רשות לערער על פסק הדין בערכאה גבוהה יותר.