LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ה"פ 21251-01-20

פסק-דין מחוזי מרכז

📋
מספר הליך21251-01-20
📂
סוג הליךה"פ
📅
תאריך22 ביוני 2020
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזמרכז
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםאהוד לזר נ' רחל רכטר
👨‍⚖️
שופטיםרמי אמיר

תקציר

שופט בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את התביעה שהגיש המבקש, לזר, כנגד מספר משיבים שהחזיקו בזכויות בבית משותף ברחוב סמילנסקי בנתניה. התביעה ביקשה להצהיר על הסכם מיוחד מזויף ולקבוע כי הוא אינו מחייב את המבקש. הבקשה הוגשה שלא כדין נגד 21 משיבים, חלקם קבוצות של אנשים או יחידים ותאגידים, אך סוגיה זו ירדה לטמיון לאור פסק הדין הסופי. השופטת דנה במספר בקשות הקשורות לתביעה, ביניהן בקשת המבקש לתקן את התביעה על ידי דחיית כל הסעדים למעט ההצהרה כי ההסכם המיוחד נכרת, ובקשת המשיבים לדחות את התביעה על הסף או לחייב את המבקש בהפקדת ערבות להוצאות. השופט נעתר לבקשת המבקש לתקן את התביעה והותיר את הסעד היחיד כהצהרה כי ההסכם המיוחד נרקם ואינו מחייב את המבקש. לאחר מכן שקל השופט האם יש לדחות את התביעה על יסוד התיישנות, res judicata או שיהוי. השופטת הקדימה כי פסק דין מקוצר בשאלת השיהוי אינו ראוי שכן הוא דורש בירור עובדתי נוסף. עוד קבעה השופטת כי לא היה עניין שיפוטי, שכן ההליכים הקודמים הנוגעים לעניין לא הוכרעו לגופו של עניין, אלא מחוסר סמכות או סוגיות פרוצדורליות. הסוגיה המרכזית הייתה האם התביעה חסומה על פי חוק. ההסכם המיוחד המדובר זויף ונחתם לכאורה לאחר התאריך הנקוב, לכל המאוחר בשנת 1986. עילת התביעה של המבקש קמה באותה עת, אך התביעה הוגשה בשנת 2020, 34 שנים מאוחר יותר. המבקש טען כי יש להטיל את תקופת ההתיישנות לפי סעיפים 7 ו-8 לחוק ההתיישנות, אך השופט ציין כי המבקש נשא בנטל ההוכחה ולא עמד בו. המבקש יכול היה לגלות את ההסכם ואת תוכנו בזהירות סבירה, שכן הוא נרשם בטאבו בשנת 1986, וגם זכויותיו ביחידה נרשמו באותה עת. בנוסף, בחוזה המכר של יחידתו צוין רישום הבית המשותף והמבקש הסכים לשתף פעולה עם הליך הרישום. גם הימנעותו של המבקש מלהגיע לאסיפות דיירים או לברר על התקדמות הרישום היוותה היעדר זהירות סבירה. באשר לטענת המבקש כי יש להטיל את תקופת ההתיישנות בשל התנהגותם הפסולה של המשיבים, מצא השופט כי המשיבים לא הטעו את המבקש ביודעין. החברה הקבלנית, המשיבה מס' 2, גילתה למבקש בהסכם המכר משנת 1978 כי בכוונתה לרשום את הבית המשותף בתקנון מוסכם. יתר על כן, הרישום היה עניין של רישום ציבורי, והטעיה אקטיבית לא נטענה ולא הוכחה. לאחר שמצא כי תביעת המבקש התיישנה וכי המשיבים לא עסקו בהתנהגות בלתי הולמת, דחה השופט את התביעה על הסף. המבקש חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ₪ למשיבים 1, 3 ו-10-12, 12,000 ₪ למשיב 5 ו-1,000 ₪ למשיב 16, שישולמו בתוך 30 יום.

חקיקה מקושרת

חוק ההתיישנותחוק המקרקעיןפקודת הנזיקין

ה"פ 21251-01-20 אהוד לזר נ' רחל רכטר, מחוזי (22.6.2020)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית