ת"א 2476-11-18

תקציר

פסק דין זה דן בתביעתן של שתי תובעות, חברות בנקאות השקעות מובילות, לקבלת שכר עבודה בסך 1,200,000 ₪ בגין סיוע לחברה אחרת, הנתבעת הראשונה, בגיוס הון. הנתבעת הראשונה הינה חברה פרטית העוסקת במכירה, חידוש ומיחזור של מוצרי מחשב ואלקטרוניקה. הנתבע השני הוא מנכ"ל ודירקטור של הנתבע הראשון. התובעים טענו כי עבודתם, שכללה הכנת הנתבע הראשון להנפקה ראשונה לציבור (IPO), אפשרה לנתבעת הראשונה לגייס בסופו של דבר הון באופן פרטי. הנתבעים טענו כי שכרם של התובעים היה תלוי בהנפקה מוצלחת לציבור ולכן, מאחר שהדבר לא קרה, התובעים אינם זכאים לשכר כלשהו. פסק הדין בוחן את האירועים שהובילו לגיוס ההון הפרטי. נראה כי התובעים עבדו מול הנתבעים במשך מספר שנים, תחילה בניסיון לאתר משקיעים פרטיים ולאחר מכן בהכנות להנפקה לציבור. טיוטת תשקיף אושרה על ידי רשות ניירות ערך ופורסמה. עם זאת, לאחר יום אחד של פגישות עם משקיעים פוטנציאליים, עצרו הנתבעים את הליך ההנפקה לציבור, שכן אותר משקיע פרטי. זמן קצר לאחר מכן חתם הנאשם הראשון על עסקה עם משקיע זה, במסגרתה גייס 40 מיליון שקל באופן פרטי. בית המשפט פסק לטובת התובעים. נפסק כי הנתבעת הראשונה מנעה את קיום ההנפקה לציבור ולכן לא יכלה להתחמק מתשלום לתובעים. פסק הדין דן בהרחבה בערכה של טיוטת התשקיף ובעבודה שהושקעה בעריכתה, וטוען כי הדבר היה גורם משמעותי בהשקעה הפרטית שקיבלו הנתבעים בסופו של דבר. יצוין כי ההשקעה התבססה על ההנפקה הצפויה לציבור וטיוטת התשקיף, ולפיכך זכאים התובעים לתמורה. מבחינת הסכום לו זכאים התובעים, דן פסק הדין בהסכמים הרלוונטיים ומחשב סכום זה כ-1,070,000 ₪. סכום זה ישולם על ידי הנתבע הראשון, שהיה צד להסכמים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 60,000 ₪. התביעה נגד הנתבע השני, שלא היה צד להסכמים, נדחית. כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.