תנ"ג 41104-06-17

תקציר

המבקשים, שהם המשיבים בבקשה לתביעה נגזרת, ביקשו מבית המשפט להורות למשיבים לשלם סך של 4,985,549 ₪ לשתי חברות. בתוך כך, הגישו המשיבים עתירה להרכב השופטים הנוכחי לפסול עצמם מלדון בבקשה בשל פסילה מוסדית, שכן ההרכב עסק בנושאים דומים בתובענה קודמת. המשיבים טענו כי בהליך הקודם היו מעורבים בעל מניות בחברות ורואה החשבון, והסוגיות שהועלו כבר הוכרעו. לפיכך, דעתם המוקדמת של השופטים בנושא עלולה להשפיע על חוסר משוא הפנים שלהם. המבקשים, לעומת זאת, סברו כי פסק הדין הקודם מחייב וכי להרכבו הנוכחי של בית המשפט אין סיבה לשנות את החלטתו. בית המשפט הכיר בכך שההליך הקודם עסק בנושאים קשורים, אך הגיע למסקנה כי לא כל הקביעות שניתנו אז היוו מעשה משפטי שיחייב את הצדדים בהליך הנוכחי. זאת, בעיקר משום שהחברות והמבקש לא היו צדדים לתביעה הקודמת, ופסק הדין לא העניק להם הזדמנות להישמע. עוד מצא בית המשפט כי מסקנותיו העובדתיות של פסק הדין הקודם היו חלופיות והתבססו על היעדר יריבות, אשר הטילה ספק במעמדן כמעשה בית משפט. בית המשפט קבע כי ממצאי ההרכב הקודם מחייבים את פסילתו מלדון בבקשה הנוכחית כדי למנוע מראית עין של משוא פנים. למרות שבית המשפט סבר כי הוא יכול לבחון מחדש באופן אובייקטיבי את ההחלטות הקודמות, הוא החליט כי פאנל אחר ידון בתיק כדי לשמור על תפיסת הצדק. לפיכך, בקשת הפסילה אושרה, והתיק הועבר לדיון בתובע אחר.