ע"פ 72229/05

תקציר

המערער במקרה זה הורשע בשורה של עבירות, לרבות פריצה וגניבה. בית משפט השלום בכפר סבא גזר עליו בסך הכל 44 חודשי מאסר בפועל, לצד מספר מאסרים על תנאי. המערער ערער על פסק דין זה, בטענה כי העונש מופרז וכי היה על בית משפט קמא להורות על ריצוי עונשי המאסר על תנאי במקביל ולא ברצף. המחלוקת העיקרית היא האם הנסיבות מצדיקות ריצוי עונשי המאסר על תנאי במקביל או במצטבר לתקופת המאסר בפועל. למערער עבר פלילי משמעותי, לרבות עבירות סמים, רכוש ואלימות. יש לו גם היסטוריה של כישלון להגיב לניסיונות שיקום קודמים. למערער הוצע סיכוי לגמילה מסמים כחלופה למעצר, אך הוא הורחק בשל התנהגות חריגה. למרות שהמערער התמיד בקהילה השיקומית במשך שמונה חודשים, הוא לא עקב אחר שירות המבחן או רשויות הרווחה לאחר גירושו, דבר המשקף באופן שלילי את מחויבותו לשינוי דרכיו. הנסיבות המקלות שהציג המערער, לרבות הקשיים שעמדו בפניו במהלך השיקום וחלוף הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, אינן מספיקות כדי לשנות את הכרעת הדין. העבירות שביצע המערער היו חמורות, וכללו פריצה לשתי דירות, שאחת מהן שייכת לאישה בת 91. זאת ועוד, המערער ביצע עבירות אלה תוך ששני עונשי מאסר על תנאי תלויים מעליו. שותפיו לפשעים אלה נידונו לעונשים קלים יותר, אך היו להם עבר פלילי שונה ותפקידים שונים בעבירות. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את הערעור, בקובעו כי חומרת התנהלותו של המערער, בשילוב עברו הפלילי העשיר והיעדר נסיבות מקלות משמעותיות, מצדיקים את החלטתו של בית משפט קמא לשים בראש סדר העדיפויות את ההגנה על הציבור וההרתעה. שתי הפריצות והגניבות, שבוצעו בהפרש של חצי שנה זו מזו, הוגדרו גם הן כבלתי קשורות, ולכן העונש המצטבר הולם במקרה זה.