ע"א 4415/98

תקציר

הערעור הוא על בעלות על מכונית פונטיאק. המערער סחר במכונית הפונטיאק שלו תמורת מכונית וולוו, בתוספת סכום כסף נוסף, באמצעות הסכם חליפין עם אדם שהתחזה לחיים גיטרמן. ללא ידיעת המערער, הוולוו נגנבה וגיטרמן היה מתחזה. לאחר גילוי התרמית, דיווח המערער למשטרה על האירוע ודרש את החזרת הפונטיאק שלו. עם זאת, הפונטיאק החליפה ידיים ונמצאת כעת ברשותו של המשיב, ויקטור עטיה, שרכש אותה מאדם אחר. השאלה הניצבת בפני בית המשפט היא האם בעלותו של המערער בפונטיאק הועברה כדין לגיטרמן ולבעלים הבאים אחריו, או שמא הוא זכאי להחזרתה. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופטת יעקובי-שווילי, קובעת כי בעלותו של המערער בפונטיאק לא הועברה כדין והוא זכאי להחזרתה, בכפוף לתנאים מסוימים. זאת, משום שהעסקה כולה בוצעה במרמה, והמערערת חתמה על ייפוי כוח המאפשר לגיטרמן להעביר בעלות במרמה. יתר על כן, המשיבה אינה יכולה לטעון להגנה לפי הוראות תקנת השוק שכן הרכישה לא נעשתה בתום לב או במהלך העסקים הרגיל. לפיכך, פסק דינו של בית משפט קמא מתבטל. עם זאת, נלקחת בחשבון גם רשלנותו של המערער בחתימה על ייפוי כוח ריק, והוא נדרש לשאת במחצית ההפסד הנובע מרשלנות זו. דעת הרוב מתנה את החזרת הפונטיאק למערער בכך שישלם למשיב מחצית משווי השוק של הרכב נכון למועד פסק דינו של בית משפט קמא, בתוספת הצמדה וריבית. סכום זה ישולם עד למועד שנקבע או שתביעת המערערת לבעלות תידחה. השופט גריל, בחוות דעת חולקת, סבור כי התנאים להגנה על תקנת השוק אינם מתקיימים במקרה זה. עם זאת, הוא מפרש את הדינים הרלוונטיים באופן שונה וטוען כי רכישתו של המשיב בתום לב ובתמורה מלאה צריכה להקנות לו את היתרון. בנוסף, השופט גריל סבור כי סעיף 52 לפקודת הנזיקין, המתייחס לגניבה, אינו ישים במקרה זה משום שהפונטיאק ניתן מרצונו החופשי למתחזה. מסקנתו של גריל ג' היא כי יש לקבל את פסק דינו של בית משפט קמא, ולדחות את טענת המערערת לבעלות.