תת"ע 4821-02-10

תקציר

הכרעת הדין המדוברת עניינה בביטול כתב אישום נגד נאשם שמהירותו נמדדה לכאורה באמצעות מכשיר מולוטובה לא מכויל. בית המשפט קבע כי אי כיול המכשיר ששימש למדידת מהירותו של הנאשם מהווה הפרה של אמון הציבור ויוצר חוסר ודאות בקרב הציבור לגבי מהימנות המדידות. מאחר שהתביעה לא הצליחה להוכיח כי המדידה בוצעה בתנאים המבטיחים מהימנות, קבע בית המשפט כי אין בסיס ראייתי לביסוס אשמה. זאת ועוד, התנהלות משטרת ישראל, בכך שהמשיכה לדרוש הרשעות על סמך מדידות ממתקן התבערה למרות שידעה שאין בו כיול, נחשבה פסולה ואינה ראויה לרשות ציבורית. התנהגות זו נאמרה כדי לבסס הגנה מפני צדק. לפיכך נמחק כתב האישום. בית המשפט שקל גם את סוגיית הטלת ההוצאות על התביעה בשל התנהלותה, שהביאה לדיונים מיותרים. לאחר שקילת שיקולים שונים, לרבות האינטרס הציבורי והצורך לתמרץ את התביעה לפעול כראוי, החליט בית המשפט לחייב את המשטרה לשלם לנאשם הוצאות בסך 2300 ₪. סכום זה נקבע תוך התחשבות בעבודת ההכנה של ההגנה ובמספר הדיונים שנערכו. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים והייתה אמורה להיות נאכפת בקנס אם לא ישולם תוך 60 יום.