עת"מ 56391-05-16

תקציר

העתירה קוראת תיגר על פיטוריו של שוטר ממשטרת ישראל. העותר, ששימש כמפקד יחידת סיור, הורשע בפסק דין מקוצר בעבירות חמורות, בהן זיוף, השמדת ראיות, שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה. העבירות בוצעו ביחס להסתרת קלטת שתיעדה שימוש בכוח על ידי העותר ופקודיו כלפי מפגין. מפכ"ל המשטרה, שהפעיל את שיקול דעתו לפי פקודת המשטרה, החליט לפטר את העותר על סמך אופי העבירות והשלכותיהן על התאמתו של העותר לשרת במשטרה. הנציב שקל את רקורד השירות הארוך והללא דופי של העותר, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה כי הכשל המוסרי החמור גובר על גורם זה. העתירה חוזרת על טענות מההליך הפלילי ונטען כי החקירה וההעמדה לדין היו מגמתיות ומפלות. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטה, וציין את חשיבות אמון הציבור במשטרה ובסמכותו של העותר כקצין. פסק הדין דוחה את העתירה ומאשר את הדחייה, תוך הדגשה כי החלטת הנציב הייתה סבירה ומידתית. חומרת העבירות, הכרוכות בהעלמת ראיות מכוונת ומתוכננת, עלתה על תרומתו הקודמת של העותר. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות ההפליה של העותר, שכן העובדות הוכיחו את תפקידו המרכזי באירוע. אשר על כן, העתירה נדחית, תוך הדגשת אופייה הבלתי נמנע של החלטת הפיטורים.