פש"ר 2647/07

תקציר

מדובר בפסק דין בתביעה העוסקת בסכסוך על בעלות בדירה. התובעים, שהם הבעלים הרשומים של הדירה, טוענים כי הסכם מכר הדירה, שנחתם בינם לבין הנתבע-החייב, אינו תקף. לטענתם, ההסכם היה חוזה פיקטיבי או בוטל כדין בשל אי עמידה של הנתבעת בתשלומים כאמור בהסכם. הנתבעת, לעומת זאת, טוענת כי ההסכם תקף ויש לקיימו, וכי הדירה בבעלותה מאז ביצועו. עוד טוענים הנאמנים כי תביעת התובעים התיישנה ודינה להידחות בשל שיהוי התובעים בהעלאת התביעה. בית המשפט פוסק לטובת הנתבע והנאמנים. היא קובעת כי הסכם המכר תקף ומחייב, וכי הנתבע הוא הבעלים של הדירה. בהגיעו למסקנה זו מסתמך בית המשפט על מספר גורמים. ראשית, ההסכם הוא מסמך כתוב, שנערך בסיוע עורך דין, ומכיל את כל ההוראות הדרושות לעסקת מקרקעין. שנית, הנתבעת ובעלה המנוח החזיקו ופעלו כבעלי הדירה במשך עשרות שנים, ללא כל התערבות מצד התובעים. שלישית, התנהלות התובעים לאורך השנים, לרבות הימנעותם מהעלאת טענות כלשהן בנוגע לדירה או לתוקפו של ההסכם, מכבידה עליהם. בית המשפט מוצא את הסברי התובעים לשיהוי שלהם לא משכנעים ומציין כי תביעתם הנוכחית היא ניסיון להתחמק מהליכי פשיטת רגל. בנוסף, בית המשפט מוצא את עדויות התובעים בלתי עקביות ובלתי אמינות, בעוד שעדות הנתבע, אף שהיא פגומה, אינה תומכת בגרסת התובעים לאירועים. בית המשפט מדגיש את הכלל לפיו לא ניתן להסתמך על בעל דין המוסר ביודעין עדות שקר בנושא מרכזי בסכסוך, וכי אין די בעדותו היחידה של בעל דין, במקרה זה התובע, כדי לבסס את העובדות. בית המשפט דן גם ברישום הערת אזהרה לטובת הנתבע, שאינה מתיישבת עם טענת התובעים בדבר עסקה פיקטיבית. זאת ועוד, הדיווח על המכירה לרשויות המס וההנחה כי מי שמחזיק ופועל כבעלים של נכס נחשב לבעליו, תומכים בעמדת הנתבע. בסופו של דבר, בית המשפט דוחה את טענת התובעים וקובע כי הסכם המכר תקף, ובכך מאשר את בעלותו של הנתבע בדירה. התובעים נדרשים לשאת בהוצאות המשפטיות של קרן כינוס הנכסים. פסק הדין ניתן לערעור בתוך 60 יום.