ע"א 190/81
פסק-דין עליון
תקציר
עניינה של המערערת אשר הצטרפה לגרעין הנח"ל והשתתפה במכינה שארגנה התנועה הקיבוצית טרם גיוסה הרשמי לצבא. במהלך מחנה זה חלתה והגישה תביעת נזיקין נגד המשיבים, מדינת ישראל והקיבוץ, בטענה שרשלנותם גרמה למחלתה. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה נגד המדינה בנימוק שלא הייתה לה חובת זהירות כלפיה. הערעור על החלטה זו ביקש לבסס חובת זהירות מושגית מצד המדינה כלפי המערער. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי האינטרס של המדינה במחנה אינו יוצר חובה כזו, שכן מערכת היחסים בין המדינה לבין המערער היא מנהלית גרידא. המדינה לא הורתה לה להגיע למחנה ולא הייתה לה כל שליטה על פעילות המחנה או על פעילותה בו. מכאן, שלא הייתה רשלנות מצד המדינה, והערעור נדחה. פסק הדין התמקד במושג המשפטי של קרבה ובנסיבות המקימות חובת זהירות, והדגיש כי אין די באינטרס הכללי של המדינה בקיומו של המחנה כדי להטיל אחריות. בנוסף, המדינה לא נשאה באחריות שילוחית למעשי הקיבוץ, שכן לא התקיימו יחסי שליחות בין הצדדים. פסק הדין שב והדגיש את תפקידם של בתי המשפט בעיצוב עוולת הרשלנות ואת הצורך לבחון את נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה כדי לקבוע את קיומה של חובת זהירות.
חקיקה מקושרת
ע"א 190/81 נורית פלג נ' מדינת ישראל, עליון (15.2.1984)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.