ת"צ 2474-04-20

תקציר

החלטת השופט היא כי הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין השבת קנסות שהוטלו על נישומים תידחה. המבקשים טענו כי הקנסות הוטלו שלא כדין שכן נגבו בטרם חלף המועד האחרון לתשלומים, ולא קיבלו תקופת חסד של 15 יום לתשלום חובותיהם בעקבות השומות המתוקנות. השופט קבע כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה או ההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך. הסיבה לכך היא שהשאלות המשפטיות והעובדתיות העומדות על הפרק אינן משותפות לכל חברי הקבוצה הפוטנציאליים. הנסיבות הפרטניות שונות מאוד, ובחינת כשירותו של כל חבר תטיל נטל מיותר הן על הנתבע והן על בית המשפט. יתר על כן, השופטת ציינה כי בקשת המבקשים לא עסקה בעיקר באופן מסירת השומות, אלא התמקדה בתקופת החסד המותרת לתשלום. השופט הדגיש כי הנוהג הנוכחי של המדינה מיטיב לעיתים עם הנישומים בכך שהוא נותן להם תקופה ארוכה לשלם את חובותיהם. כמו כן, שינוי הנוהג למסירת הודעות בדואר רשום – כפי שמציעים המבקשים – יכביד על הנישומים ועל הקופה הציבורית, מבלי למנוע בהכרח פגיעה. לבסוף, השופט ציין כי חלק מהנישומים שלא קיבלו הודעות או שילמו באיחור, מסיבות שאינן תלויות בהם, לא חויבו בצדק בקנסות, והנאשם אישר כי קנסות כאלה יוטלו רק לאחר חלוף מועד המסירה. בנסיבות אלה, הגיע השופט למסקנה כי דרך הפעולה הראויה אינה תובענה ייצוגית, ולפיכך דחה את הבקשה לאישור. כל צד יגיש סיכומים קצרים בנושא הפיצוי בתוך המועדים שנקבעו.