ת"א 51561-08-19

תקציר

רשות הפיתוח, התובעת, תבעה את הנתבע על כך שהוציא את ידו מקרקע חקלאית שבבעלות רשות הפיתוח ושילם את דמי השימוש המתאימים. הנתבע טען כי החזיק במקרקעין כדין על פי הסכם לשלוש שנים עם רשות מקרקעי ישראל. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת רשות הפיתוח, וחייב את הנתבע לפנות את החלקה, להרוס את כל המבנים ולהשיב את החזקה תוך 60 יום. בנוסף, חויב הנתבע לשלם דמי שימוש נאותים בסך של 196,553 ₪, וכן שכר טרחת עורך דין ועורך דין בסך 28,000 ₪ בתוך 30 יום. פסק הדין גם הוציא צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע או מי מטעמו להשתמש בחלקה המדוברת. פסק הדין ניתן בהתבסס על זכויות הבעלות של רשות הפיתוח ועל כישלונו של הנתבע להוכיח את זכותו להחזיק בקרקע. כמו כן, בית המשפט קבע כי הודאות הנתבע והראיות שהוצגו תומכות בטענת התובע כי הנתבע השתמש במקרקעין משנת 2013, דבר המזכה את רשות הפיתוח בתשלום דמי שימוש משנת 2015 ואילך.