ב"ל 45135-09-16

תקציר

עניינו של המערער נסוב סביב החלטת ועדה בדרג א' הנוגעת ליכולתו לחזור לעבודה במשרה מלאה כנהג לאחר שנפגע. המערער טען כי הוועדה לא פעלה כראוי לפי תקנה 15 וכן התנגד להחלטת הוועדה בנימוק שהיא לא התייחסה לטענותיו הספציפיות. המשיב טען מנגד כי אין להתערב בקביעותיה הרפואיות-מקצועיות של הוועדה. השופט הסכים עם המשיב בנקודה זו, וקיבל את טענתם כי הוועדה הסבירה די הצורך מדוע יכול המערער לחזור לתפקידו במשרה מלאה. אשר להתנהלות הוועדה בדרג הראשון, מצאה השופטת פגם מהותי בכך שלא נענתה לבקשת המערער להופיע בפניהם ולהציג את טענותיו. הדבר פגע בזכות הטיעון שלו, ולמרות טענת המשיב כי המערער יכול להעלות את טענותיו בפני ועדת הרשות, הדגישה השופטת את חשיבות ההליך ההוגן ואת זכות השימוע בוועדה מהדרג הראשון, מה גם שוועדת הערר ביססה את החלטתה על אותם ממצאים. משכך, פסק השופט לטובת המערער, קיבל את הערעור והורה להחזיר את התיק לוועדת הערר להמשך טיפול. החלטה זו התקבלה על מנת לתקן את ההליכים הבלתי חוקיים של הוועדה בדרג א' ולהעניק למערער שימוע הוגן. כמו כן פסקה השופטת למערערת הוצאות בסך 1,500 ₪ והתירה אפשרות לערער לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.