ת"פ 8034/06

תקציר

הנאשם, עורך דין במקצועו, הורשע בשתי עבירות של גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393 (2) לחוק העונשין. האישום הראשון התייחס לכך שהוא ניכה את חלקו של לקוח בהסדר פשרה, כ-497 אלף שקל, שאותו העביר לחשבון חברה שהייתה לו גישה אליו. גם לאחר שהחשבון שימש לעסקאות עסקיות, הנתבע לא החזיר את הכסף, אלא רק עשה זאת כעבור שנתיים ממקור אחר. הסעיף השני עסק בכך שהנאשם מנע פיקדון מרוכשים פוטנציאליים של נכס שמכר מטעם ההוצאה לפועל. הוא החזיר את הכסף רק לאחר שנה ולאחר שהוגשו נגדו תלונות משפטיות. בית המשפט הרשיע אותו למרות טענותיו למצוקה כלכלית ובסופו של דבר השבת הכסף. מעשיו נחשבו להפרת אמונים, ונמצא כי הוליך שולל את לקוחותיו ואת בית המשפט, תוך הפגנת חוסר חרטה. התביעה ביקשה עונש חמור, ואילו עורך דינו של הנאשם ביקש צו עבודות שירות ומאסר על תנאי, בשל מצבו הכלכלי של הנאשם ושירותו הצבאי. עם זאת, בית המשפט גזר על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקל או חודש מאסר במקום תשלום. גזר הדין כלל גם תקופת מבחן של שלוש שנים, שבמהלכן ניתן יהיה להפעיל את המאסר על תנאי אם הנאשם יבצע עבירות נוספות. ביצוע גזר הדין עוכב ב-30 יום, ולנאשם נמסר על זכותו לערער.