בג"צ 11163/03

תקציר

בית המשפט העליון פסק בערעור על החלטות ממשלה בנוגע לסיווג אזורי עדיפות לאומית שהעניקו הטבות מסוימות, לרבות בתחום החינוך, לאזורים ייעודיים בתוך המדינה. החלטות אלה לא העניקו הטבות דומות גם ליישובים הערביים, ועוררו טענות לאפליה מצד העותרים. בית המשפט ניתח האם פעולות הממשלה מהוות אפליה פסולה נגד האוכלוסייה הערבית ואם פעולות אלה חורגות מסמכותה של הממשלה, שכן יש לראות בהגדרת אזורי עדיפות לאומית ובהטבות הנלוות אליהם "הסדרים ראשוניים" המחייבים חקיקה. בית המשפט מצא כי הקריטריון הגיאוגרפי ששימש לקביעת אזורי עדיפות לאומית הביא לכך שרק ארבעה יישובים ערביים קטנים קיבלו הטבות חינוך לעומת כ-500 יישובים יהודיים, פער שבית המשפט הגדיר כמפלה. בית המשפט קבע כי יש לקבוע סדרי עדיפות לאומית בחוק הכנסת ולא בהחלטת ממשלה בשל השלכותיהם החברתיות-כלכליות הרחבות. היא הכריזה על החלטות הממשלה כחסרות סמכות ומפלות ומפרות עקרונות של שוויון. בית המשפט הדגיש את הצורך במסגרת חקיקתית כוללת שתתייחס לסוגיות יסוד אלה, ותבטיח כי הקצבאות יחולקו באופן שאינו פוגע באופן בלתי מידתי באף מגזר. היא ביטלה את ההחלטה הנוגעת להטבות החינוך, ועיכבה את חקיקתה ב-12 חודשים כדי לאפשר לממשלה זמן לחוקק כראוי.