עמ"ה 21268-06-11

תקציר

מדובר בפסק דין בערעור על שומה שקבע המשיב לשנת המס 2004. המערער, דן ברנובסקי, הינו בעל מניות בחברת משפחת ברנובסקי נכסים בע"מ, שהיא חברת אחזקות שהחלה לפעול בשנת 1991. החברה החזיקה ב-50% מהון המניות המונפק של חברת יפנוטו בע"מ ומכרה מניות אלו בשנת 2000. בערך באותו זמן התגלע סכסוך משפחתי בין דן לאחותו יהודית על נכסי המשפחה. בעקבות זאת התנהלו מספר הליכים משפטיים בין שני האחים. תביעות ותביעות שכנגד רבות הוגשו בגדרה ובבית המשפט לענייני משפחה. בסופו של דבר, ב-5 באוגוסט 2004, הגיעו דן ויהודית להסכם פשרה, שהוכר על ידי בית המשפט לענייני משפחה. במסגרת ההסדר חולקו נכסי המשפחה בין דן ליהודית, והחברה רכשה את מניותיה של יהודית תמורת 37,500,000 ₪. המשיב ייחס לדן 23,437,500 ₪ מסכום זה, והוסיף אותו להכנסות הדיבידנד עליהן הצהירה דן בדו"ח המס לשנת 2004. המשיב הצדיק זאת בכך שרכישת המניות נעשתה ברמת בעלי המניות ולא בשל פעילות החברה. לחילופין, טען המשיב כי רכישת המניות על ידי החברה היא עסקה מלאכותית, ויש לראות בתשלום החברה ליהודית חלוקת דיבידנד לשני האחים. המערער טען כי רכישת המניות נעשתה מטעמים כלכליים הקשורים לפעילות החברה וכי לא קיבל כל תמורה או תשלום מהחברה, ולכן אין לחייב אותו בתשלום מס. זאת ועוד, המערערת טענה כי רכישת המניות מהווה פתרון סביר לסכסוך ועסקת היפרדות שאושרה על ידי בית המשפט, ולכן אין לראות בה מלאכותית. בית המשפט בחן את הוראות הסכם הפשרה ואת נסיבות סיומו וקיבל את עמדת המשיב כי העברת הכספים ליהודית נעשתה ברמת בעלי המניות. בית המשפט דחה גם את טענות המערערת כי הרכישה לא הייתה מלאכותית והדגיש כי קביעת המלאכותיות תלויה בנסיבות ובמטרות העסקה. בית המשפט הגיע למסקנה כי רכישת מניות החברה מיהודית הייתה עסקה מלאכותית שנועדה להפחית את נטל המס של המערערת. לפיכך נדחה הערעור, ובית המשפט הורה למערערת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 26,000 ₪.