בש"פ 5109/15

תקציר

במקרה זה, בית המשפט בחן האם יש לעצור נאשם עד תום ההליכים המשפטיים, על פי חוק המעצרים הדורש שלושה תנאים: תשתית ראייתית להוכחת אשמה, עילת מעצר והיעדר חלופת מעצר פולשנית פחות. הסוגיה המרכזית הייתה היתכנותה של חלופת מעצר, הכרוכה בניתוח דו-שלבי: האם חלופות יכולות, עקרונית, למתן במידה מספקת את מסוכנותו של הנאשם, ובחינת חלופות קונקרטיות במקרה הספציפי. במקרה דנן, מצא בית המשפט כי אין בחלופה כדי לתת מענה מספק למסוכנותו של המערער, כפי שעולה מכתב האישום, תסקיר שירות המבחן והיסטוריה פלילית מכבידה. למערער הרשעות רבות ועונשי מאסר על תנאי שלא בוצעו, דבר המצביע על סיכון מיידי אם ישוחרר. בית המשפט דחה את הערעור, והסכים עם הערכאה הנמוכה יותר כי חלופות כמו ערבות אינן יכולות להפחית את האיום של המערער. הטענה כי הערכת מסוכנות אינה תקינה לאחר תסקיר שירות המבחן נדחתה, שכן תסקיר כזה מספק פרספקטיבה מלאה יותר על הנאשם. משכך, נדחה הערעור, תוך שהוא שב ומאשר את נחיצות המעצר בשל האיום הממשי הנשקף מהמערער.