ק"ג 37278-03-22

תקציר

התובעת, אלמנה, הגישה תביעה נגד הנתבעת, בה ביקשה לקבל קצבת שאירים בעקבות פטירת בן זוגה הידוע בציבור לכאורה. התנאי המרכזי לקבלת הקצבה היה הוכחה שהיא והמנוח היו ידועים בציבור, דבר שדרש להוכיח כי הם חלקו חיי משפחה משותפים והתגוררו יחד, וכן לנהל משק בית משותף. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו והכיר במערכת היחסים ארוכת השנים בין התובע למנוח, ומצא כי הם אכן חיו יחד מספר ימים בשבוע במשך כשני עשורים. הראיות הראו כי הם חלקו חיי משפחה, בילו יחד וניהלו הוצאות משותפות. חרף היעדר מגורים משותפים פיזיים בשלוש השנים האחרונות עקב אשפוזו של המנוח בשל מחלת האלצהיימר, קיבל בית המשפט את טענת התובעת כי מגוריהם המשותפים קודם לכן עמדו בדרישות. בית המשפט שקל ודחה גם את טענות הנגד של הנתבע, כגון טפסי האימות של המנוח לפיהם הוא אלמן, ומצא כי הן אינן משכנעות לאור ראיות אחרות. בסופו של דבר, בית המשפט פסק לטובת התובעת, הכיר בה כידועה בציבור וזיכה אותה בקצבת שארים. הנתבע חויב לשאת בשכר טרחת עורך דינו של התובע, בסך 7,000 ₪, שישולם בתוך 30 יום.