סע"ש 3875-12-14

תקציר

התובעים, שהועסקו כנהגים על ידי חברת ההסעות הנתבעת, הגישו תביעה נגד החברה בגין הפרשי שכר, אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה, אי העברת ניכויים מהשכר לקופת גמל, פיטורים שלא כדין ללא שימוע והשבת ניכויים שלא כדין מהשכר. החברה הכחישה את הטענות והגישה תביעות שכנגד, בטענה כי התובעים ניצלו לרעה את אמונה והציגו הצהרות כוזבות בדו"חות שהגישו, שהובילו לגניבת תשלומים בהיקף של עשרות אלפי שקלים. בית הדין מצא כי התובעים לא הצליחו להוכיח את תביעתם להפרשי שכר, שכן לא סיפקו הוכחה מדויקת לשעות עבודתם. חישוביהם התבססו על רישומים לא ברורים ולא שיקפו דפוס עבודה קבוע. כמו כן, התובעים לא היו זכאים לתוספת שכר עבור עבודה בשעות נוספות או עבודה בימי מנוחה, שכן הפסקותיהם נחשבו משמעותיות והם היו חופשיים לנצל את זמנם כרצונם. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעים בטענות אחרות. החברה חויבה לשלם לתובע 1 7,729 ₪, כולל פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה ופיטורים שלא כדין ללא שימוע. לתובע 2 נפסק סך של 1,598 ₪ בגין אי מתן הודעה. לתובע 3 נפסק סך של 11,243 ₪, שכלל פיצוי בגין אי קיום שימוע והשבת שכר שנוכה שלא כדין. לתובע 4 נפסק 6,500 ₪ בגין אי קיום שימוע. בנוסף, דחה בית המשפט את טענותיה שכנגד של הנתבעת, וקבע כי התובעים לא ניפחו את דוחותיהם ולא קיבלו תשלומים כוזבים. ההסדר החוזי בין הצדדים היטיב לעיתים עם שני הצדדים, והנתבעת בחנה היטב את הדוחות. בסך הכל נפסקו לתובעים סכומי פיצוי שונים, ואילו התביעות שכנגד נדחו במלואן. כמו כן חויב כל תובע לשאת בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך דין בסך 1,000 ₪ בתוך 30 יום.