ת"א 38511-06-18

תקציר

התובעת, שמשון זליג ושות', חברה קבלנית, תבעה את הנתבעים, אבי סמל, אורנה דרייזין ועמוס זמל, בסכום של 10 מיליון שקל, בטענה לתשלום יתר של כספים כלפיהם. הנתבעים הגישו תביעה נגדית על סך 13.3 מיליון שקל, בטענה להפרת חוזה בבניית 10 בתים צמודי קרקע בנס ציונה. התובעת מכרה לנתבעים מחצית מהזכויות בחלקת קרקע, תוך שהיא שומרת לעצמה את הזכות לבנות עליה 12 דירות. כמו כן התחייבה התובעת לבנות לנתבעים שמונה בתים צמודי קרקע. הנתבעים היו אמורים לשלם 59% ממחיר המחירון של דירה דומה עבור הבנייה. התובעת טענה כי שילמה לנתבעים ביתר של 28 מיליון ש"ח, שכן התשלומים התבססו על מדד שגוי ולא נוכו מספר תשלומי השתתפות עצמית. הנתבעים טענו כי הטענה הועלתה מאוחר מדי וחסרת שחר. בית המשפט מצא כי טענת התובע לתשלום יתר לא נעשתה בתום לב. התשלומים ששולמו על ידי התובעת היו בהתאם למנגנון פיקוח ברור שהוסכם על הצדדים ולכן יש לראות בהם תשלומים רגילים. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת התובע לתשלום יתר. באשר לתביעתם שכנגד של הנתבעים, קבע בית המשפט כי יש לאפשר לתובעת ניכוי של 1.07 מיליון ₪ בגין חיבור המבנים לרשת החשמל. התובעת הייתה זכאית לתוספת עבודה בסך 959,000 ₪ שבוצעה בבתי הנתבעים. בית המשפט חייב את הנתבעים בסך של 1.61 מיליון ₪ בגין הוצאות התקורה של התובעת בגין עיכובים המיוחסים לנתבעים. התובע חויב לשלם לנתבעים 1.19 מיליון ₪ עבור מנגנון בונוס הקבוע בחוזה. כמו כן חויב התובע לשלם לנתבעים 94,000 ₪ בגין ליקויי בנייה וזיכויים בסך 1.35 מיליון ₪ בגין עבודות שלא בוצעו. בנוסף, התובע ישלם לנתבעים 61,000 ₪ כפיצוי מוסכם בגין אובדן דמי שכירות. סכומים אלה היו כפופים להבדלי ריבית והצמדה סטטוטוריים ממועד התביעה. לצדדים ניתנו 14 יום להשלים את כתבי הטענות להערכת ההוצאות, ולאחר מכן יגיש התובע טיוטת צו לחתימת בית המשפט.