ע"א 3112/04

תקציר

הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון, אשר דחה את תביעת המערערת להכרה בזכויות לפי חוק הנכות, נדחה. התביעה מתייחסת למצבו הנפשי של המערער, אשר לטענתו נבע מאירועים שהתרחשו במהלך שירותו הצבאי בשנים 1988-1995. בית המשפט דחה את הערעור בנימוק שהתביעה הוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות בת שלוש השנים הקבועה בחוק הנכות. בית המשפט מצא כי האירועים עליהם התלונן המערער אירעו למעלה משלוש שנים לפני שהגיש את תביעתו לפיצויים, וכי המערער לא הביא ראיות מספיקות ל"חבלה רשומה", אשר היו מאפשרות לבית המשפט להאריך את תקופת ההתיישנות. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי החריגים לתקופת ההתיישנות לפי חוק ההתיישנות הכללי אינם חלים במקרה זה, שכן המערער היה מודע למצבו הנפשי משנת 1995 ולא הוכיח כי אינו כשיר נפשית. בית המשפט דן גם בהתפתחות הפסיקה בנוגע לחובת הרישום, אך מצא כי המקרה הנוכחי אינו נופל בגדר פרשנויות גמישות קודמות של החוק, שכן מחלת הנפש של המערער לא הייתה קשורה באופן מובהק לשירותו הצבאי. לבסוף, קבע בית המשפט כי שיקולי צדק אינם מצדיקים את הארכת תקופת ההתיישנות, שכן המערערת לא הוכיחה קיומה של חבלה רשומה. כל צד יישא בעלויות שלו.