סע"ש 1085-01-15

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא האם לתובע, שהוא בעל מניות בשתי חברות, היו יחסי עובד-מעביד עימן אם לאו. החברה הראשונה היא חברה משותפת שבה התובע הוא בעל מניות ובו זמנית מחזיק בתפקיד דירקטור. החברה השנייה היא חברת שיווק שאין לתובע מניות בה. התובע טוען כי היו לו יחסי עובד מעביד עם שתי החברות ולא קיבל את כל התשלומים להם היה זכאי. מנגד, טוענים הנתבעים כי התובע לא היה עובד אלא בעל מניות ודירקטור, ולכן אינו זכאי לסעדים המבוקשים. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי בעל מניות בחברה אינו בהכרח עובד של אותה חברה. צריכה להיות הוכחה לכך, כגון האפשרות להבחין בין תפקידו של האדם כשכיר לבין תפקידו כבעל מניות, האם החברה הייתה צריכה להעסיק עובד אחר אלמלא האדם עבד בה, האם עבודתו של האדם הייתה עיסוקו היחיד והאם האדם הוגדר כעובד בחוזה. בית הדין התחשב גם בגורמים כגון אופן הצגת העובד בדוחות החברה, האם סידור העבודה אמיתי או בדיוני והאם ניתן לקבוע את שכרו כעובד. לאחר בחינת חומר הראיות, מצא בית הדין כי בין התובעת לבין שתי החברות התקיימו יחסי עובד-מעביד. למרות שהתובע מילא תפקידים שונים בחברה המשותפת והיה גם בעל מניות בה, ניתן היה להבחין בין תפקידו כשכיר לבין תפקידו כבעל מניות. לתובע היה הסכם ברור עם החברה והוא עבד בה כשכיר, עבורו קיבל שכר, בעוד שעבודתו בחברה לא הסתכמה רק בהיותו דירקטור. אשר לחברה המשווקת, למרות שהתובע לא היה בעל מניות שם, ההסכם והתנהגות הצדדים בפועל הצביעו על יחסי עובד מעביד. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את תביעת התובע לכפל שכר, קרי שכר מינימום ואחוז מרווחי החברה, והורה לתובע להציג הוכחות לשעות עבודתו בפועל בחברות. התובע הוכר כעובד של שתי החברות ולכן זכאי לשכר הולם, אשר חושב על בסיס שכר המינימום, וזכויות סוציאליות לרבות דמי ביטוח פנסיוני ודמי הבראה. באשר לנסיבות סיום הקשר, בית הדין מצא כי התובע לא הוכיח כי פוטר על ידי הנתבעים ולכן דחה את תביעתו לפיצויי פיטורים ופיצויים אחרים הקשורים לפיטורים שלא כדין. גם התביעה נגד הנתבע השלישי, שהיה אחראי על קביעת תנאי העסקתו של התובע, נדחתה, שכן בית הדין לא מצא הצדקה להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל עליו אחריות אישית. לסיכום, חויבו החברה המשותפת והחברה המשווקת לשלם לתובע את הסכומים שחושבו על ידי בית המשפט, לרבות שכר, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה ופדיון ימי חופשה. כמו כן, לסכומים היו אמורים להתווסף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.3.2014. התביעה נגד הנתבע השלישי נדחתה, ולא ניתן צו להוצאות עקב דחיית מרבית התביעות.