מ"ת 29060-07-24

תקציר

עניינו של המשיב כלל ראיות לכאורה שאינן שנויות במחלוקת ונימוקים להארכת מעצרו, והותיר את חלופת המעצר כסוגיה היחידה. בית המשפט הכיר בחובת המחוקק לתת עדיפות לחלופות מעצר מגבילות פחות, בהתחשב בנסיבות הפרטניות. בעוד הכלל הוא כי גמילה מסמים צריכה להתרחש במהלך גזר הדין, ניתן לחרוג בשלב המעצר אם מתקיימים תנאים מסוימים. אלה כוללים את הנאשם שיזם שיקום לפני מעצרו, פוטנציאל גבוה להצלחה שיקומית, והתהליך מקטין במידה מספקת את המסוכנות הנשקפת מהנאשם. בפסקי הדין האחרונים הפגין בית המשפט העליון גישה גמישה, תוך שימת דגש על האינטרס הציבורי בשיקום עבריינים. השופט קבע כי התקיימו כל שלושת התנאים לחריג בעניינו של המשיב. יש לציין כי המשיב עבר טיפולים לסירוגין והראה פוטנציאל לשיקום. בנוסף, החלופה המוצעת, "דרך אריאלה", מוסד מבוסס, נחשבה כמענה הולם למסוכנותה של המשיבה לציבור, במיוחד נוכח עברה הנקי ואפקט ההרתעה של מעצרה. היעדרו של ערב גיבוי לא היווה דיל ברייקר, כפי שנקבע בפסקי דין קודמים. זאת ועוד, מכתב התמיכה של המתלוננת ואבני הדרך המוצלחות הקודמות בחייו של המשיב חיזקו את ההחלטה להשתחרר לתוכנית השיקום. השופט הורה על שחרורו של המשיב למוסד "דרך אריאלה" בתנאים ספציפיים, לרבות פיקוח קפדני והשלכות כספיות בגין אי עמידה. ההחלטה התקבלה בנוכחות הצדדים, כשזכות הערעור שמורה, ונכנסה לתוקף ביום 25.8.2024.