מ"ת 13353-08-10

תקציר

נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין קשירת קשר לביצוע פשע וייבוא סם מסוכן (קוקאין) במשקל 4,205.35 גרם למדינה. בא כוחו של המשיב לא חלק על קיומן של עילות מעצר או ראיות לכאורה. בהתחשב בגילו הצעיר של המשיב ובעברו הפלילי הנקי, שקל השופט לשחררו לקהילה, אולי לצורך גמילה מסמים. עם זאת, בשל חומרת האישומים, חזקת המסוכנות וחלקו של המשיב בעבירה, השופט היסס להעניק לו חלופת מעצר. השופט התייחס למספר פסקי דין קודמים במקרים דומים שקבעו רף גבוה לשחרור חשודים בעבירות סמים לקהילה, במיוחד כאשר מדובר בסחר בסמים חוצה גבולות. השופט ציין גם את חוסר ההיסוס של המשיב בביצוע העבירה, את התכנון המוקדם הכרוך בכך ואת הפגם המוסרי שלו, שהצביע על כך שלא עמד ב'מבחן האמון'. יתר על כן, השופט הדגיש כי השיקום מטופל בדרך כלל בשלב גזר הדין, ובמקרה זה כנות רצונו של המשיב בטיפול מוטלת בספק. בסופו של דבר, נצטווה המשיב להותירו במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, כאשר השופט נימק חשש מחזרתו האפשרית והצורך להרתיע אותו מביצוע פשעים נוספים.