רע"ב 4612/16

תקציר

הבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים במרכז לוד לבטל את המלצת ועדת השחרורים לשחרור מוקדם של קטין נדחתה. הקטין, יליד שנת 2000, תושב בית לחם, ריצה עונש של 18 חודשי מאסר בגין יידוי בקבוק תבערה ואבנים לעבר כלי רכב, עבירות שבוצעו בגיל 14. ועדת השחרורים תמכה בתחילה בשחרור מוקדם, תוך ציון גילו של הקטין, היעדר בעיות התנהגות ומשפחה תומכת. עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה חלק על כך, והדגיש את חומרתן ואופיין האידיאולוגי של העבירות, לצד היעדר שיקום במהלך המאסר. בית המשפט לעניינים מנהליים צידד ביועץ המשפטי לממשלה, וקבע כי שחרור על תנאי דורש הוכחת מסוכנות מופחתת, שלא הוכחה בשל היעדר שיקום. המבקש טען כי על קטינים מוטל נטל הוכחה שונה לשחרור על תנאי מאשר על בגירים, והדגיש את היעדר אפשרויות השיקום לאסירים ביטחוניים. עם זאת, בית המשפט קבע כי חומרת העבירות והמצב הביטחוני הכללי מצביעים על המשך האיום על הקטין, והצדיקו את ההחלטה להותירו במאסר. הטענה כי ייתכן שמעשיו של הקטין נבעו מלחץ חברתי לא הספיקה כדי לסתור את חזקת הסכנה. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי הקלת דינה של ועדת השחרורים עלתה על הסבירות, והערעור לשקול מחדש את מסוכנותו של המבקש אינו מוצדק, ועל כן נדחתה הבקשה.