ת"א 176886/02

תקציר

המחלוקת נסובה סביב שיק מט"ח שהפקיד הנתבע, אזבל בוריס, בחשבונו אצל התובע, בנק לאומי. הצ'ק נמשך בסיטיבנק דלאוור על ידי Travelers Life & Annuity והוזמן על ידי ראול פבלו באלדי. לאחר שהשיק זוכה בחשבונו של בוריס, נמסר לבנק לאומי כי חתימתו של בלדי על השיק מזויפת. כתוצאה מכך, בנק לאומי החזיר את הכסף לסיטיבנק וחייב את חשבונו של בוריס בהתאם. בוריס סירב לפרוע את יתרת החוב, מה שהוביל את בנק לאומי להגיש תביעה בדרישה לפירעון. הנתבע, מצידו, הגיש הודעת צד ג' נגד סיטיבנק, בטענה לרשלנות בטיפול בשיק. בית המשפט פסק לטובת בנק לאומי, בקובעו כי הסעיף בטופס השיק המאפשר לבנק לפרוע בחזרה את התמורה בשיק אינו מפלה שלא לצורך. בית המשפט פירש את הסעיף כמתיר לבנק להחזיר ולחייב את חשבון הלקוח בתוך פרק זמן סביר, שבמקרה זה עמד על כחמישה חודשים ונחשב סביר בהתחשב בנסיבות. בית המשפט דחה גם את טענותיו של בוריס נגד סיטיבנק, ולא מצא ראיות לקנוניה או לרשלנות מצדו של סיטיבנק. יתר על כן, אובדן השיק לא נחשב כטיעון תקף לתביעתו של בוריס נגד סיטיבנק, שכן הוא לא היה קשור לרשלנות הנטענת בהליך הגבייה. בעקבות זאת הורה בית המשפט לבוריס לשלם לבנק לאומי 129,461 שקל, בצירוף ריבית, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין. בנוסף, בוריס חויב לשלם שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט של סיטיבנק. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 5.3.2007.