רע"א 33016-11-17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בעניין בקשה להארכת התקופה לפדיון נכס ממושכן . המבקש, אשר נטל הלוואה מהמשיב ומישכן את נכסיו כבטוחה, לא עמד בפירעון ההלוואה והביא למינוי כונס נכסים לנכס. לאחר מספר ניסיונות כושלים לפרוע את החוב וההארכות שניתנו, ביקש המבקש ארכה נוספת לפדיון הנכס, בקשה שנדחתה על ידי רשם ההוצאה לפועל. על החלטה זו הוגש ערעור בבית משפט השלום ברחובות. בית המשפט מצא כי המבקש לא הוכיח כוונה רצינית לפרוע את החוב וכי ההצעה לפדיון הנכס אינה מעשית, ולכן דחה את הערעור. הטענות העיקריות שהעלה המבקש, לפיהן רשם ההוצאה לפועל חרג מסמכותו וכי שגה בית משפט קמא בהחלטתו, לא התקבלו. בפסק הדין הודגש כי הזכות לפדיון נכס ממושכן היא זכות אישית והמבקש לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש להוכיח כוונה רצינית לפדיון. כמו כן, החלטת בית המשפט לבחון לעומק את הסכמי ההלוואה ולכלול את המציעים הזוכים בערעור הייתה מוצדקת. בקשת רשות הערעור על החלטת בית משפט השלום נדחתה לאחר מכן, ואישרה את פסק דינו של הערכאה הנמוכה יותר והגיעה למסקנה כי המבקש לא עמד בתנאים להארכה לפדיון הנכס המשועבד.