עת"מ 16958-11-11

תקציר

העותר, יוצא צה"ל וקטוע רגל, הגיש עתירה נגד המשיבים, בטענה לאפליה וטיפול פסול בבקשתו לסוג מסוים של תותבת. בית המשפט מצא כי זכותו של העותר לטיפול רפואי נובעת ממעמדו כנכה צה"ל, ולא מתפקידו באגף השיקום. בתחילה, בקשתו של העותר לתותבת מסוג גאניום נבחנה על ידי ועדה תותבת בה השתתף בשני תפקידים, דבר שיצר ניגוד עניינים. הרכב הוועדה היה לקוי, שכן לא היה בה נציג מאגף השיקום. למרות שידעו זאת, המשיבים לא ביטלו את החלטת הוועדה אלא מינו מומחה בשם פרופ' הלפרין, שיבחן את עניינו של העותר וימנע מראית עין של משוא פנים. פרופ' הלפרין אישר פעמיים את התאמתו הרפואית של העותר לתותבת גניום. אפליית המשיבים נגד העותר, נכה צה"ל, באישור תותבות כאלה לאנשים אחרים אך בסירובו, אינה מוצדקת. זאת ועוד, הסכמים בין המשיבים לארגון נכי צה"ל אוסרים על התערבות בהחלטות רפואיות מקצועיות. לפיכך, העתירה לגופה, ובית המשפט מורה למשיבים לשאת בהוצאות המשפט של העותר, בסך 15,000 ₪.