ערר 9019/10

תקציר

ועדת הערר דחתה את מרבית טענותיה של המערערת בעקבות ערר על שומת שמאי מכריע בעניין פיצויים בגין הפקעת קרקעותיה. המערערת טענה כי אין להחיל רטרואקטיבית את פסק דין חבלט, פסק דין קודם, על עניינה, שכן הדבר ישפיע על הפוטנציאל התכנוני וחישוב הפיצוי בגין אדמתה. עם זאת, הוועדה אישרה את תחולת הלכת חבלט, והדגישה כי מדובר בתקדים משפטי מחייב. הערכת השמאי המכריע הייתה יסודית ומפורטת, והוועדה לא ראתה עילה להתערב. לגבי באר מים בנכס, מצאה הוועדה את קביעתו של השמאי מקובלת והחזירה את העניין לבדיקה נוספת על סמך ראיות נוספות. גם תביעותיה של המערערת לפיצויים בגין כוורות, לול וחממה נדחו, שכן הן אינן זכאיות לפיצוי לפי הדין הרלוונטי. כמו כן, הוועדה פסקה שלא להוסיף מע"מ לסכום הפיצוי, בעקבות פסק דין קודם (קפריס) שקבע כי לא מדובר בעסקה החייבת במע"מ. לבסוף, הוועדה פסקה למערערת חלק מהוצאותיה המשפטיות אך לא שינתה את חלוקת שכר טרחת השמאי. ההחלטה דחתה את הערר, למעט סוגיית באר המים, והתוותה את לוח הזמנים לתשלומים ולבדיקות נוספות. ההחלטה התקבלה פה אחד ב-16 ביוני 2013.