ת"פ 36697-12-19

תקציר

הנאשם הורשע בעבירה של הפקרה לאחר חבלה לפי סעיף 64א לפקודת התעבורה, בעקבות אירוע בו נהרג אדם. נסיבות המקרה היו שהנאשם נהג תחת השפעת קנאביס, היה מעורב בתאונה ועזב את המקום מבלי לסייע לקורבן או להזעיק עזרה. בעוד שהנאשמים הסגירו עצמם למשטרה זמן קצר לאחר האירוע, בית המשפט מצא כי אין בכך כדי להקל על כשלונם המוסרי או על מידת אשמתם. לצורך קביעת העונש הביא השופט בחשבון את הערך החברתי המוגן העומד על הפרק – החובה המוסרית לסייע לנפגעי אירועים פוגעניים – ואת הפגיעה בו, את מדיניות הענישה השלטת ואת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. השופט ציין את חומרת נהיגתו של הנאשם תחת השפעה ואי עצירה לאחר האירוע, אך גם הכיר בכך שהנאשם אינו אחראי לתאונה עצמה. לדברי השופט, עבירת הנטישה היא עבירה חמורה, שהעונש המקסימלי עליה הוא 14 שנות מאסר, והיא מחייבת רף ענישה מחמיר. השופט בחן תיקים קודמים ואת העונשים בהם כדי לקבוע את טווח הענישה ההולם, שנמצא בין 18 חודשים ל-42 חודשי מאסר. בהחלטתו התחשב השופט במצבו הנפשי המורכב של הנאשם בעקבות התאונה, בהיעדר עבר פלילי, בעבירות התנועה שביצע ובשימוש בקנאביס. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, לצד ארבע שנות פסילה בפועל מהחזקת רישיון נהיגה, ופיצוי בסך 10,000 ₪ למשפחת המנוח.