סע"ש 10945-10-15

תקציר

התובע, מר מוחמד סלאח, עבד אצל הנתבעות – שלוש חברות בנייה ובעלי מניותיהן – מפברואר 2012 ועד יולי 2015. עם זאת, הנתבעים לא שילמו לו את שכרו והטבותיו המגיעים לו, לרבות פיצויי פיטורים, דמי חופשה, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, הפרשות לקרן השתלמות, דמי חגים וגמול שעות נוספות. בנוסף, הנאשמים מסרו לסלאח תלושי שכר פיקטיביים ולא מסרו לו הודעה על תנאי עבודתו. בית המשפט פסק לטובת התובע, קיבל את טענותיו והורה לנתבעים לשלם לו את הסכומים המגיעים לו. פסק הדין גם הרים את מסך התאגיד, והטיל על הנתבעים הפרטיים אחריות אישית לחובות החברות. בית המשפט נימק זאת בכך שהחברות, שבשליטת כמה אחים, ניצלו לרעה את אישיותם המשפטית בכך שערבבו נכסים, העבירו את סלאח בין חברות ללא ידיעתו או הסכמתו והנפיקו לו תלושי שכר פיקטיביים. יתר על כן, זכויותיו הקוגניטיביות הופרו באופן שיטתי, ולא חל כל שינוי במקום עבודתו או באתרי עבודתו במהלך עבודתו. תביעתם שכנגד של הנתבעים, בדרישה לפיצויים בסך 200 אלף שקל שנגרמו לכאורה בשל עבודתו הלקויה של סלאח ופגיעה במוניטין, נדחתה מחוסר ראיות מספיקות. בית המשפט ראה בתביעה שכנגד ניסיון להרתיע את סלאח ממימוש זכויותיו הקוגניטיביות ופגיעה קשה בזכויותיו. בסיכומו של דבר, חויבו הנתבעים לשלם לתובע את שכרו המגיע לו, הטבות ופיצויים נוספים, בסך של כמה עשרות אלפי שקלים, בצירוף הוצאותיו המשפטיות. פסק הדין הדגיש את חומרת ההפרות של חוקי העבודה המגנים על ידי מעסיקים ואת ההשלכות שהם נושאים.