רע"א 1860/02

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. התיק הראשוני נסב על סכסוך כספי בין משיב לבין מבקש בנוגע להסכם לאספקה והתקנה של יחידות אלומיניום בבית מלון בבעלות המבקשת. המבקשת טענה להקפאת הליכים, תוך הסתמכות על סעיף בוררות בהסכם. בית משפט השלום אישר הקפאת הליכים והורה כי הסכסוך יידון בבוררות בהתאם להסכם. המשיב ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אשר הצליח, והוביל לבקשתו הנוכחית של המבקש לחופשה לערער לבית משפט גבוה יותר. פסק הדין דוחה את בקשת המבקש בעיקר משום שהוא אינו מעורר שאלות כלליות מעבר לתחום המחלוקת הספציפית, ומקרים כאלה כמעט שאינם ראויים להתערבות. בית המשפט מאשר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, ומקבל את טענת המשיב כי קיים חשש למשוא פנים סביב הבורר שנבחר על ידי שני הצדדים, המהווה טעם מיוחד לדחות את עיכוב ההליכים עליו הורה בית משפט השלום. זאת ועוד, המבקש לא הביא ראיות מספיקות לכך שמילא אחר הדרישות להקפאת הליכים לפי סעיף 5(א) לחוק הבוררות, הקובע כי על הצד המבקש את השהייה להיות מוכן לנהל בוררות. על אף שהמבקשים הצהירו על נכונותם, בית המשפט מצא כי אין בכך די, במיוחד בהתחשב באיחור של המבקש בתשלום למשיב. לבסוף, בית המשפט מסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי שינוי הנסיבות ביחס לעמדת הבורר מול המבקש מעורר חשש כבד למשוא פנים, והופך אותו לבלתי מתאים לנהל את הבוררות. המבקש חויב בהוצאות המשיב, בסך 7,000 ₪.