ע"ר 23522-01-24

תקציר

לאחר בחינה מעמיקה של ההחלטה, הטיעונים שהציגו הצדדים ופרטי התביעה האזרחית, החליט השופט כי יש לדחות את הערעור. ההחלטה שלא להתערב בהחלטת הרשם מוצדקת בשל נסיבותיו הספציפיות של המקרה. השופט מכיר בכך שחיוב תובע להמציא ערבות להוצאות הוא חריג ולא נורמה. עם זאת, המקרה הנוכחי כרוך בהיסטוריה מורכבת של הליכים קודמים הקשורים להסכם היפרדות בין המערערת למשיב. הליכים אלה אישרו באופן עקבי את תוקפו של ההסכם, לרבות פסק דין שניתן לאחרונה במרץ 2023. הערעור הנוכחי, המבקש לערער על הסכם ההפרדה בעילות דומות, נשקל בכובד ראש ואינו צפוי להצליח, מה גם שהמערערת העלתה בעבר והפסידה בתביעות זהות. יתר על כן, השופט מדגיש סתירות בחתימת המערער על מסמכים קריטיים ומצביע על כך שהמערערת לא גילתה זכויות נטענות בהליכי פשיטת רגל קודמים. גם מצבו הכלכלי של המערער הוטל בספק, כאשר בהחלטות קודמות צוין כי טענותיו לעוני אינן עולות בקנה אחד עם אורח חייו ועם עסקאותיו הכספיות הבלתי מוסברות. השופטת מדגישה כי אי תשלום הוצאות קודמות שהורה בית המשפט מהווה שיקול משמעותי ובמקרה זה מכביד על המערערת. בנסיבות אלה, מסיק השופט כי מקרה זה מייצג מצב חריג בו מתקיימת הדרישה למתן ערבות להוצאות. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לכיסוי הוצאות המשיבים, בסך 2,500 ₪.